אובי וואן קנובי - ביקורת סדרה כולל ספויילרים.

בשישי האחרון (27.5) עלתה לשירות הסטרימינג דיסני פלוס הסדרה של אובי וואן קנובי. 

עלילת הסדרה מתמקדת באובי וואן ומתרחשת כעשר שנים לאחר מאורעות סרטי הפריקוולס, קנובי מנסה לשים את עברו מאחור ללא הצלחה, ובנתיים האימפריה צדה את הג'דאים שנותרו בחיים. זה בכלליות. 

לצערי, אני אומנם צפיתי בשתי הפרקים הראשונים כמה ימים לאחר שהם שוחררו ובדרך נחשפתי בעל כורחי לספויילרים, כי אין מה לעשות, לא כולם אנשים מתחשבים ברשת. 

בכל אופן, למרות כל זה, 2 הפרקים הראשונים היו מעולים, וגרמו לי להתגעגע כל כך לטרילוגיית הפריקוולז. 

אין ויכוח יואן מקגרגור נולד לגלם את דמותו של אובי וואן קנובי, ואין ספק בזה. אני לא מצליחה לראות שחקן אחר שמגלם אותו יותר טוב מיואן, רמת משחק באמת מדהימה, ממש כאילו אובי וואן חלק בלתי נפרד ממנו. 

***** מכאן והלאה ספויילרים, הקריאה באחריותכם בלבד ***** 

נתחיל מההתחלה - הריקאפ בתחילת הפרק הראשון, גרם לי לצמרמורות וזה היה בהחלט עוצמתי להיזכר בסרטים האלו, אני חושבת שאני לעולם לא אשכח את התגובה שלי באחת התגליות בסרט שגיליתי שאנאקין סקייווקר הוא דארת' ויידר. 

הטרילוגיה הזאת פשוט מעולה ולראות את כל זה בריקאפ באמת העלה לי דמעות בעיניים. 

לאחר מכן, הכאב המשיך עוד יותר שהפתיחה היא לא פחות מפקודה 66 הכואבת!

כמה אפשר להתעלל במעריצי סטאר וורז ?! 

זה הרגיש כמו סכין בלב, כל כך כאב לי לראות את זה ובאמת שבאיזשהו מובן היה לי אפילו קשה לצפות בזה. תגידו מגזימה, אבל זה המצב. 

נמשיך עם הליהוק הכי מושלם שיכל להיות לדמותה של הנסיכה ליאה הצעירה, אוי.. 

כמה שהשחקנית הקטנה הזו מושלמת לדמות הזו, היא מקסימה כל כך, כובשת, ומרגשת בו זמנית. 

היא ללא ספק גונבת את ההצגה בפרקים האלה. 

נמשיך לאינקיוזיטורים, לא יודעת, משהו שם לא עבר לי, ציפיתי שיעשו את הנבלים קצת יותר מעניינים ומאתגרים, לא התרשמתי מהם כלל, בעוד שהאחות השלישית ממש בלתי נסבלת, היא פשוט נדושה מידי, לא מעט פעמים חשבתי לעצמי "אוי נו... באמת" שהיו סצנות שלה. 

אנחנו נמצאים כבר לקראת החצי האחרון של הסדרה ואני מאוד מקווה שאיכשהו דמותה תשתפר. 

הפרק השלישי היה מיינדפאק בקטע אחר כבר, וזה פרק שלי אישית יהיה מאוד קשה לשכוח אותו בזמן הקרוב. 

כמו שכבר ציינתי למעלה ליאה הקטנה פשוט מקסימה, הסצנה שלה ושל אובי וואן במשאית ריסק את לי הלב לרסיסים כשהוא דיבר על אימה של ליאה פאדמה. 

השיחה של השניים היתה פשוט חץ ישיר ללב. קשה לתאר את הרגשות שמציפים את הגוף למישהו שלא מחובר ריגשית לפרנצ'ייז הזה. הסיפור מאחורי זה כל כך טראגי, שבאמת קשה לשלוט בדמעות, הן פשוט יוצאות ללא כל שליטה. 

המפגש בין דארת' ווידר לאובי וואן! 

רגע השיא של הפרק לחלוטין, אלה היו רבע שעה מורטי עצבים, אני הייתי כל כך דבוקה למסך בחלק האחרון של הפרק, והקרב בניהם היה פשוט, ואו! 

אם כי קצת לא היה ברור לי כל הקטע הזה של המחבואים לפני זה שאובי וואן התחבא ממנו וברח כל פעם. אבל זה היה בלתי נמנע והקרב בניהם היה עוצמתי כל כך, הנשימה שלי לגמרי נעצרה כשויידר משך את אובי וואן אל תוך הלהבות! 

הפרק הזה היה מעולה ובכלל כל שלושת הפרקים האלה יותר מעולים, כל פרק יותר טוב מקודמו ואני כל כך מחכה לראות מה יהיה בחצי האחרון של הסדרה. 

תודה שקראתם עד כאן. 

נתראה בסיום הסדרה :) 

פרקים 4-6 

אז הנה הגיע היום שבו עלה הפרק האחרון של אובי וואן לדיסני פלוס, והגיע הזמן לדבר על שלושת הפרקים האחרונים. 

הפרק הרביעי אומנם לא היה מלא באקשן כמו קודמיו, אבל הוא היה פרק טוב וחשוב לא פחות. 

דמותה של האחות השלישית עדיין נשארה כפי שהייתה בפרקים הראשונים, נדושה מידי. אם כי בהמשך כבר גילינו את המניעים שלה ואת מה שעברה בילדותה בידי לא אחר אנאקין אי שם בפקודה 66 הכואבת כל כך. בפרק השישי אני כבר די כאבתי את כאבה, והצלחתי להבין אותה. הכאב שהיא סחבה איתה שנים על גבי שנים, כדי להשמיד את מי שהרג את חבריה. השיחה שלה עם אובי וואן בפרק החמישי גרם לי לבכות לא מעט. ובאופן כללי שלושת הפרקים האלה היו באמת עוצמתיים אמוציונלית ובחורה רגישה כמוני קשה לה לעצור את הדמעות. 

אבל אני חייבת לציין, שהסצנה בפרק החמישי בה היא ניסתה להרוג את ויידר בכבודו ובעצמו היה מקרינג׳ למדי, ואני חשבתי לעצמי, באמת ?! קצת מחשבה לא תזיק לך יאנגלינג, זה ויידר כאחת שהייתה תחתיו לא מעט זמן את אמורה לדעת שלבדך את לא תצליחי להרוג אותו, ולדעתי היא ללא ספק הייתה צריכה להיענות בחיוב להצעה שאובי וואן הציע לה לחבור אליו ולחסל את ויידר יחדיו. 

אחרי שגיליתי את המניעים שלה, חשבתי לעצמי לא מעט, מה קרה לכתיבה של הדמות שלה ? יכלו לקחת את הטרגדיה שהיא עברה ולמנף אותה בצורה הרבה יותר טובה ולהפוך אותה לדמות נבלית הרבה יותר מפותחת ועמוקה ממה שהציגו אותה בפרקים הראשונים. אבל זו רק אני. 

נמשיך לויידר ואובי וואן - הפרק החמישי כלל סצנה מדהימה של ויידר שאני באמת לא מפסיקה לחרוש עליה, חבריי הטובים כבר יודעים כמה אני יכולה לראות סצנות אהובות בלופים, וכמובן שאני מדברת על סצנת החניקה שהוא מבצע באחות השלישית, חד משמעית זו אחת מ 2 סצנות באמת מעולות שלו, שהשניה היא כמובן שהוא משתמש ׳׳בכוח׳׳ ומושך את החללית אל הקרקע, גם הסצנה הזו היתה מדהימה מאוד והציגה לנו את ויידר בצורה מעולה ואת הכוח החזק שלו. 

אני שמחה שזכינו בפרקים האלה לראות את אובי וואן משתמש לא מעט פעמים בלייטסייבר שלו, ונותן לנו לא מעט סצנות קרב מרשימות ומהנות כל כך. כמה שכבר אמרתי את זה אני אגיד את זה שוב ללא סוף יואן מקרגור הוא אובי וואן בצורה מושלמת, אי אפשר באמת לדמיין שחקן אחר מגלם את הדמות המדהימה הזאת, יכולות המשחק שלו פשוט מדהימות, וגורמות להנאה צרופה במהלך הצפייה בפרקים. 

הפרק החמישי הכיל לא מעט פלאשבקים לתקופה בה אובי וואן אימן את אנאקין, וזה היה כל כך כיף לצפות בזה. גם הסצנות הללו היו מרגשות מאוד, היה באמת מהנה לראות את היידן שוב כאנאקין, גם שחקן מדהים שפשוט כיף לצפות בו על המסך. אני לא חושבת שיש מילים שיוכלו לתאר את כמות האמוציות שהפרנצ׳ייז הזה מוציא ממני. כל פרק היה טוב, מרגש, עוצמתי, והוא ממש לא היה חייב לכלול סצנות קרב ואקשן בלתי פוסק כדי להיות טוב ומהנה. אם כי כן, כל סצנות הקרב שהיו תרמו מאוד, אבל העומק שיש בפרנצ׳ייז הזה ממש לא מצריך את הסצנות האלה ללא הפסקה. 

אי אפשר באמת לסכם את הסדרה הזאת מבלי לדבר על הדמות הכי מקסימה, ושובת לב. כמובן שרק מהמשפט הזה רובכם הגדול כבר ניחש על מי אני מדברת, וזה כמובן על הנסיכה ליאה הקטנה והמתוקה, כמה מדהימה היא לאורך כל הפרקים היא מגלה לנו איזה ילדה אמיצה ומדהימה היא, מרגשת כל כך, ויחד איתה הדרואידית ׳׳לולה׳׳ שבאיזשהו שלב נאלצה בעל כורחה להפוך למרגלת. בפרק הרביעי שהאחות השלישית חטפה את ליאה הקטנה וכמעט עינתה אותה הלב שלי באמת החסיר פעימה והייתי דרוכה לאורך לכל החלק הזה בציפייה שאובי וואן יבוא ויחלץ את הנסיכה הקטנה והמתוקה. ואו אני באמת לא רוצה לתאר מה היה קורה לי אם האחות השלישית באמת היתה מצליחה לפגוע בדבר הקטן והחמוד הזה. בהחלט ליהוק מדהים ומשחק מדהים של השחקנית הצעירה. 

לסיכום - איך באמת אפשר לכתוב מילות פרידה מהסדרה הנהדרת הזאת ?! 

היה לי כיף במהלך השבועות האלה, מי שהיה אומר לי לפני שנה שאני אשב ואמתין לפרק שבוע, הייתי צוחקת ואומרת שהוא לקח פטריית הזייה, מי שמכיר אותי כבר יודע כמה אני אוהבת לצפות בבינג׳ בהכל במכה מבלי להמתין אפילו רגע אחד. אבל אני בהחלט מודה שיש בהמתנה הזו ובציפייה הזו גם הרבה דברים מהנים, כך שאני באמת לא חשבתי שיבוא היום שאגיד שאני נהנית לא מעט גם מצפייה שבועית. במיוחד בסדרות מדהימות כאלה של פרנצ׳ייז שאני אוהבת מאוד ומחוברת אליו ריגשית. 

המנגינות לאורך הסדרה עשו לי לא פעם ולא פעמיים צמרמורת. החזיר אותי לא מעט פעמים לסרטים. וזה היה פשוט תענוג. 

אובי וואן קנובי - עלה על הציפיות שלי, והיה מהנה מאוד עוצמתי ומרגש, עם המון געגוע לסרטים של סטאר וורז. 

היה לי כיף לכתוב לכם על הסדרה, מקווה שנהניתם מהקריאה ומודה לכם מאוד. 

נתראה בביקורת הבאה. :) 

 

יש לכם מה לומר על הסדרה או הסרט שראיתם?! רוצים להישאר מעודכנים בתכנים שעתידים להשתחרר בהמשך השנה ?! 

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של הבלוג, והישארו מעודכנים. :) 

חפשו "קול הטלוויזיה" או הכנסו לקישור הבא : 

fb://group/3293414747568852?ref=share