הפלאש - ביקורת סדרה.

בזמן האחרון יצא לי לחשוב לא מעט כמה אני מאוכזבת מהעונה הנוכחית של הסדרה שנחשבת לבין האהובות עלי. 

אני כל כך מאוכזבת ששכחתי כבר כמה נהניתי מ 7 עונותיה הקודמות. 

איך גמעתי אותן בבינג' תוך שבועיים. גם בעונות היותר מתקדמות שלה שהיו לא מעט דברים שחזרו על עצמן, עדיין הלב שלי היה שבוי בקסם שלה. אהבה שלי לדמויות בסדרה (חוץ ממך אייריס) היא באמת גדולה, התחברתי אליהן ריגשית, ואפילו שבארי אלן בכה (וזה היה הרבה) הלב בכה יחד איתו. גרנט גאסטין לנצח יהיה הפלאש מבחינתי, ועדיין יש לי משאלת לב שדיסי יצילו את הסרט שעתיד לצאת מתישהו ויקחו את גאסטין בתור הפלאש. כן, אני יודעת שהסבירות שזה יקרה מאד נמוכה, אבל עדיין, מותר שלילדה יהיו חלומות. 

אם מישהו היה אומר לי לפני שנה שאני אחשוב את כל מה שאני חושבת כיום על העונה הנוכחית הייתי אומרת שהוא לקח פטריית הזיה. אבל כן, כנראה שזה גורלה של סדרה שסחטו ממנה את כל המיץ שלה וכבר אין מה לחדש וממחזרים דברים ללא הכרה ולא רק, גם פשוט מחריבים אותה מבחינה תסריטאית. 

ואני אומרת, עדיף 7 עונות מוצלחות (לדעתי) מאשר להמשיך ולהרוס אותה. 

בחיי, כמה שאמרתי לעצמי שאני לא אראה יותר את הפלאש, הלב לא נותן לי לעשות את הצעד הזה, ועדיין כמו אוהד שרוף של קבוצת כדורגל כושלת שמאמין שיבוא היום והקבוצה שלו תגיע לפסגה, כך אני עדיין מאמינה בלב שלם שהיא יכולה עוד לקום מהמקום הנמוך שהעונה הנוכחית הביאה אותה ולהחזיר אותה שוב להיות הסדרה שאהבתי לצפות בה, אני באמת מאמינה שיבוא היום שזה יקרה. אולי לא העונה, אבל אני מקווה מאוד שזה יקרה אולי בעונה התשיעית שכבר הוכרז שתהיה.

אני מתגעגעת לקלילות שהייתה בעונות הראשונות שלה, גם הנבלים בעונות האלה היו מעולים ואהבתי מאוד את איך שהעלילה התקדמה בהן. 

היום העונה הנוכחית היא אובר דרמטית, כל פרק אני מרגישה שרצים מסיפור אחד לסיפור אחר, ומנסים להכניס כל סיפור אפשרי בקצת זמן. מספיק לצפות בדקות הראשונות של הפרקים רק כדי להבין מה כבר יקרה בהמשך מרוב שהכל צפוי וידוע כבר. 

בגדול, כבר שכתבתי, אני באמת הייתי מעדיפה שיביאו את הסדרה הזאת לסיומה, מאשר שימשיכו להרוס אותה. כי אני באמת אוהבת אותה, לפעמים העונה הנוכחית גורמת לי לשכוח עד כמה אפילו. 

וכן, אני יודעת מה הרוב הגדול חושב על הסדרה הזאת שכבר אחרי העונות הראשונות שלה היא איבדה לגמרי את הכיוון אבל למרות כל הדעות עליה, אני אוהבת גם את העונות היותר מתקדמות שלה. והלוואי הייתי יכולה לומר שאני לא אחזור אליה בכל שבוע, אבל אני לא יכולה לומר את זה. 

כי היא נמצאת עמוק בתוך ליבי.