אבודים - Lost
השבוע תמו להם חודש וחצי של צפייה בסדרה ׳׳אבודים׳׳. אני יודעת שחלקכם וודאי שואל את עצמו מה היא נזכרה עכשיו בסדרה הישנה הזאת, אבל האם תאמינו אם אגיד לכם שזו הפעם הראשונה אי פעם שצפיתי בה ?!
אז כן. לא הכרתי לפני כן את אבודים וכשחברי הטוב נחמן בן הרוש אמר לי שאני חייבת לצפות בה, הסתקרנתי. אז חיכינו בשקט שדיסני פלוס יעשו עליה לארץ (גם אם זו לא הגירסא המקורית) כדי שנוכל לצפות בה יחד. נחמן, בפעם הרביעית שלו צופה בה כבר. ואני כאמור, לראשונה. ותרשו לי לומר לכם זו הייתה חתיכת חוויית צפייה.
לפני שנתחיל לרדת לפרטים ולדבר עליה בהרחבה יותר חברי היקר ושותפי לצפייה, נחמן הצטרף אלינו.
נחמן : תודה רבה לך על האכסניה המכובדת. אבודים היתה ותמיד תהיה אחת מהסדרות הכי אהובות עלי - בזאנר הזה , ובכלל. והצפיה החוזרת הזו הזכירה לי כמה שאני אוהב את הסדרה. כאחד שמכיר אותך היטב, לא היה לי ספק שתאהבי אותה מאוד, על אף הקולות שטוענים שעונותיה האחרונות פחות טובות. לא אשקר : בהתחלה לא הייתי שמח עם ההחלטה לחכות לליטל (ולאפליקציה ההודית) עם הצפיה, אבל בדיעבד- זו היתה החלטה מאוד מאוד טובה, שסייעה לצפיה מהנה ביותר.
ליטל : אז יאללה, בוא נתחיל לצלול קצת לסדרה שאתה טענת לא פעם, ששינתה את פני הטלוויזיה. חייבת לציין כאחת שנחשפה לסדרה הזו לראשונה בשנת 2022 רק לאחר הצפייה בה הבנתי כמה המון סדרות אחרות מנסות ללכת לכיוון שלה ולא כל כך מצליחות (קח את דוגמאת ׳׳נשימה עמוקה׳׳) יש לה את הייחודיות שלה. ואיפשהו זה כן מרגיש פספוס שרק עכשיו נחשפתי אליה.
תמיד התחברתי למסתורין אבל אחרי הצפייה ב׳׳אבודים׳׳ הבנתי באמת עד כמה. מי שאחראי על הכתיבה של הסדרה הזאת ללא ספק צריך לקבל פרס כלשהו, לא יודעת אם הוא קיבל כי לא בדקתי את זה יותר לעומק.
נחמן : בהחלט לסדרה שכאמור השפיעה רבות על תרבות צריכת הטלויזיה ("שיחות הברזיה" ביום שאחרי) ועל הנרטיבים בז'אנר (עד היום ליטרלי כל סדרה שכוללת התרסקות מטוס, או אי בודד - גוררת השוואה לסדרת המופת הזו) - הסדרה היתה מועמדת לפרסים רבים מאוד, ואף זכתה בחלקם בין השאר - אמי על סדרת הדרמה ופרס הבימוי לסדרת דרמה ב2005, אמי לשחקן המשנה הטוב ביותר למייקל אמרסון (משחק מדהים!) פעמים (!) ב2007 וכעבור שנתיים, וגלובוס הזהב לסדרה הטובה ביותר ב2006.
ליטל: מרשים! טוב בהחלט מגיע לה לא מעט פרסים. היא ללא ספק נכנסה לרשימת הבלתי נשכחות שלי שכוללת גם את "המאה" ו "סוכני שילד". היא לא מהסדרות האלה שאחרי סיום של צפייה בפרק אתה ממשיך את שיגרת היום שלך. כל סיום של פרק מצאתי את עצמי חושבת זמן לא מבוטל, מה יקרה בהמשך ואיך העלילה תתקדם ובכל פעם הופתעתי מחדש מהטוויסטים שיש בה ומההפתעות שלה.
בוא ניגע קצת בדמויות. אם כמה שאמרתי לעצמי שאני מנתקת את הרגשות שלי ולא מתחברת לאף דמות, כבר בפרק הראשון נכשלתי, כי היתה דמות מאד ספציפית שידעתי שתהיה בסדרה. נוכחתי לדעת שככול שהפרקים התקדמו פשוט התחברתי ריגשית למרבית הדמויות. ולאלה שלא התחברתי אליהן בכלל, טוב מי כמוך יודע נחמן, שלא רק שלא אהבתי אותן, גם שנאתי אותן מאד.
נחמן: אוהו, כמה שאני יודע מה הסדרה הוציאה ממך במובן הזה. וזה בהחלט אחד הדברים הכי משמעותיים בסדרה הזו - הדמויות , האנשים והנשים. "אבודים" היא במובן רב סדרה על אנשים, על היחסים שבינהם , ועל ההתפתחות שלהם. וזה נרטיב מאוד אהוב עלי, זו הסיבה שאהבתי מאוד סדרות כמו המאה ואגדות המחר - גם בזמנים הפחות טובים שבהם. ובמובן הזה , אבודים בהחלט היתה נהדרת. די אם אומר שגם היום- עשר שנים אחרי הפעם הראשונה שצפיתי בסדרה - אי אפשר לספור או לתאר את כמות הפעמים שהתרגשתי מהדמויות, בכיתי, צחקתי וכעסתי בגללן - גם אם היתה זו הצפיה הרביעית שלי בסדרה.
ליטל: כן, גם אני יודעת כמה רגשות היא הוציאה ממך! אני באמת לא ציפיתי לחוויית צפייה כזאת. תיארתי לעצמי שהיא טובה. אבל בהחלט הופתעתי מכמה שהיא עוצמתית. יש בה המון מסרים והיא מלמדת אותנו הרבה דברים לגבי החיים עצמם. חייבת לציין גם, הזכרתי את הדמויות שלא אהבתי. ואם נדבר על זה רגע, להביא את הצופה לרמה כזאת של כעס, ולחוות תחושות כאלה, זה דורש יכולות משחק באמת יוצאות דופן. לא כל אחד יכול להגיע לרמה כזאת של משחק. ועם כמה ששנאתי את הדמויות בהחלט התרשמתי מהמשחק של השחקנים.
נחמן: אני זוכר את הרגע שדמותו של אמרסון - בנג'מין ליינוס- הופיעה לראשונה על המסך. אמרתי לך "זו הרגע שהסדרה משתדרגת לה!" וזה באמת היה כך. השחקן הזה כל כך נפלא, איך שהוא גורם לצופה לכעוס בכל רגע, או לשמוח בכל פעם שהוא חוטף שוב (כן ליטל, את הצעקות שלך שמעו עד לנתניה). וגם - למרות שלא כולם יסכימו איתי בנקודה זו - להזדהות איתו ולדמוע בחלק מהרגעים המרגשים שהוא מעורר על המסך.
ליטל : אז עכשיו לשאלה החשובה, אתה מוכן לדבר על הסיום שלה?!
אתחיל ואגיד שאני אהבתי את איך שהסדרה נסגרה, הסוף הוא סוף סוגר. ולפי דעתי זה מה שחשוב בסדרה, בין אם הוא טוב או לא, שמח או עצוב. אין זה משנה העיקר שהסיום יסגור את הסיפור כמו שצריך, וכאן סגרו אותו בצורה טובה, ומפתיעה. לא הלכו לאיזור הנוחות בסיום הסדרה וזה היה בהחלט טוב לדעתי.
מעבר לכך, העונות האחרונות היו הרבה יותר מורכבות לדעתי מהעונות הראשונות. הן דרשו ריכוז מאד גבוה מהצופה. כל פרט חשוב להמשך. ושאני מסתכלת על הדברים האלה עכשיו. אני אפילו מבינה, שהם הכינו אותנו לפרק הסיום הכל כך עוצמתי וחזק הזה.
נחמן: המשפט האחרון שלך הוא המדויק ביותר. ורק בצפיה חוזרת אפשר לקלוט ולהבין את זה. מודה שבצפיה הראשונה, שהיתה שבועית ולפעמים חיכינו חודש בין פרק לפרק (בימי שביתת התסריטאים האיומה) הרבה מהנקודות והבניות הללו פוספסו, ולפעמים היה נראה כאילו כל התסריט אירעי לחלוטין. אבל בדיעבד אפשר לראות איך בנו אותו לאט לאט בצעדים מדודים. מבאס אותי מאוד שעד היום לא מעט לא הבינו את הסיום של הסדרה. אני כמובן מקבל את העובדה שלא כולם אהבו אותו, וגם את העובדה שאם הוא דורש הסברים וסרטוני יוטיוב מפורטים - זו לא נקודת זכות לסדרה. אבל עד היום, לא מעט אוחזים בהבנה שגויה של הסיום, וזה מצער אותי מאוד. סך הכל, גם בצפיה הרביעית, עשר שנים אחרי שהברזתי מהעבודה כדי לצפות בלייב בפרק הסיום- דמעתי כל כך הרבה במהלכו, ועבורי - זה מה שהופך את הסיום לנהדר ומספק.
ליטל: כן, נחשפתי בעצמי לדיעות השונות לגבי הסיום. ואפילו חששתי שאולי לא אבין או שגם אני לא אוהב את איך שהיא תסתיים. אבל, כמו שציינתי כבר. אהבתי מאד את הסיום הוא טוב וסוגר וזה מה שחשוב בסדרה.
נחמן: ושכחנו לציין משהו מאוד חשוב, וסיבה מרכזית לאהבה שלי לסדרה - הפסקול הנהדר שלה. מייקל ג'אקינו בהחלט תרם כמה מהנעימות האהובות עלי ביותר , כשבצורה חכמה הוא הצליח להרכיב לכל דמות, זוג או סיטואציה את הנעימה המתאימה לה עד היום אני דומע כשאני שומע את הנעימה של ג'ין וסאן, או שאוחזת בי צמרמורת למשמע נעימת ocianic six.
ליטל :מסכימה, הפסקול מדהים. וקשה מאוד לפספס את העובדה שהמנגינות של הסדרה מרגשות אותך. כמעט כמו בכל סדרה שאתה מחובר אליה ריגשית.
לסיכום - זאת הייתה חוויית צפייה בהחלט טובה ועוצמתית. מרגישה פספוס קצת שאחרי כל השנים האלו רק עכשיו נחשפתי אליה. אבל איך אומרים, עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
היא ללא ספק אחת מהסדרות הבלתי נשכחות שצפיתי בהן, ואני בטוח אחזור לצפייה נוספת בה. במיוחד אחרי שאמרת לי מספר פעמים שצריך לצפות בה שוב כדי באמת להבין מה קרה שם.
אז תודה רבה לך נחמן, על ההמלצה לצפות בסדרה המדהימה הזו. היה לי העונג לצפות בה איתך. וכמובן - מחכה לבינג' הבא!
יש לכם מה לומר על הסדרה או הסרט שראיתם?! רוצים להישאר מעודכנים בתכנים שעתידים להשתחרר בהמשך השנה ?!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של הבלוג, והישארו מעודכנים. :)
חפשו "קול הטלוויזיה" או הכנסו לקישור הבא :
https://www.facebook.com/groups/3293414747568852
תגובות
הוסף רשומת תגובה