מניפסט - Manifest ביקורת סדרה.

בתחילת השנה צפיתי בסדרה ׳׳מניפסט׳׳ שעלתה לנטפליקס ומשכה המון המון תגובות בקרב הצופים. היא בילתה לא מעט זמן במקום הראשון כסדרה הניצפת בנטפליקס. לקראת עליית העונה הרביעית ב 4 לנובמבר החלטתי לעלות את מה שחשבתי על הסדרה כשסיימתי אותה. הנה מה שאני כתבתי על שלושת עונותיה כשגמעתי אותה בבינג׳. 

בקצרה על עלילת הסדרה :
העלילה עוקבת אחר סיפורם המרתק של נוסעי מטוס שנעלם מהעולם לחמש שנים, ולפתע הוא חוזר. הנוסעים ששבו באותו גיל בדיוק בו הם נעלמו ושבתודעתם הם לא נעלמו אלא חזרו מטיסה קצרה ושגרתית, נתקלים בעולם שכבר התאבל ושכח מהם, ושכולם בו גדלו והתקדמו בחייהם.

עם סיום העונה הראשונה. סיימתי אותה בתחושה מאוד מאוד מבלבלת, היא התחילה מעולה... עד כדי כך שאחרי כמה פרקים בודדים העליתי פוסט קצרצר עליו, כי הפרקים הראשונים באמת היו טובים ומעולים, אבל, ככול שהעונה התקרבה לאמצע שלה, משהו התחיל לקרות לה. היא נהיית מוזרה, ובעיקר מתסבכת. איפשהו עצרתי את הצפייה בה אפילו לאיזה יום יומיים. אבל חזרתי אליה, ואני שמחה שחזרתי אליה כי זה היה עניין של כמה פרקים רק ואז היא שוב המריאה (הבנתם מה עשיתי פה?) ונהייתה טובה. העלילה עצמה טובה ומעניינת. מה שכן הפרקים האחרונים של העונה כבר היו מותחים ומרתקים מספיק כדי שאצפה בהם אחד אחרי השני. ופרק הסיום בעצמו היה מעולה בעיניי והשאיר אותי בפה פעור, הוא גרם לי לרצות ישר לקפוץ לעונה השניה. הסדרה הזאת באופן כללי מעולה בסיומי עונה שלה ואת זה גיליתי כמובן רק בהמשך. 

ההתחלה של העונה השניה היתה מעולה גם היא. ואני חייבת לציין שאחד החסרונות של הסדרה הזו באופן כללי ולא רק בעונה הזו, זה ריבוי הדמויות שמופיעות בה. צריך לעקוב ממש בקפידה אחרי הדמויות החדשות שצצות להן שם, כי יש הרבה כאלה. העונה הזו בהחלט נותנת הרגשה יותר טובה מקודמתה. מה שבעונה הראשונה הרגיש לי מוזר ומתסבך אחרי פרקים בודדים פה זה כבר לא. הם שומרים על קו העלילה לאורך כל העונה, וזה מעולה. ממשיכים מאיפה שהם עצרו בעונה הקודמת, זה נותן לצופה להבין יותר טוב את העלילה. זה באמת אחד הדברים היותר אהובים עלי בסדרות שהם ממשיכות את העלילה בעונות החדשות איפה שהסתיימה בעונה הקודמת. לקראת סוף העונה השנייה הפרקים מותחים ברמה באמת יוצאת דופן, אי אפשר להוריד את העיניים מהמסך. אלה הפרקים שבאמת הכי נהנתי מהם. כל כך מלא רגעי מיינדפאק והמון רגעים מרגשים שהובילו אותי לפחות פעמיים לדמוע מהתרגשות. אני תמיד אהבתי סדרות שגורמות למיינדפאק. וזה בדיוק מה שהיה חסר לי בעונה הראשונה - קצת רגש, סצנות שיובילו אותי לאמוציות ולהתרגשות. הפרק האחרון של העונה הזו - היה לדעתי הפרק הכי טוב של הסדרה הזו כולה. מה שאני חוויתי בצפיה בפרק הזה אי אפשר לתאר אותו באמת. הוא היה מדהים מכל כך הרבה בחינות, שצפיתי בו פעם נוספת. העונה הזו היתה מצוינת. והרבה יותר טוב מהראשונה בכמה רמות ללא ספק.

לי אישית מאוד קשה לחכות כל כך הרבה זמן להמשך של סדרות. שיצאו עוד עונות. ההמתנה של שנה פלוס זה משהו שבאמת קשה לי.
אז בעונה השלישית הפרק הראשון שלה היה מבחינתי מרגש ומעולה, כי רואים את ההתבגרות שדמויות עברו... שוב, אציין חיסרון שהיה גם בעונה הקודמת ריבוי הדמויות זה באמת משהו שיכול להוציא אותי מריכוז. יש בה לא מעט חלקים מרגשים מאוד, המון סצנות מורטי עצבים. ואני פשוט אוהבת את השילוב הזה בסדרות / סרטים. אוהבת להיות ככה מחוברת ריגשית לדמויות. בכל אופן, העונה הזו מעולה גם היא בדיוק כמו קודמותיה.
לגבי הדמויות - לחלקן התחברתי יותר וחלקן התחברתי הרבה פחות, את חלקן מצאתי כמעצבנות ממש ומרגיזות שכמעט רציתי לשבור את המסך. ואלה שאהבתי והתחברתי אליהן גרמו לי להתרגש לא מעט, לדאוג להן - ואפילו להזדהות איתן. אני אוהבת לראות סדרות כאלה שיש לי חיבור כזה לדמויות שלהן - והשחקנים משחקים מעולה. באמת. מבחינת משחק כולם מקצועיים ומעולים.

אז לסיכום - זו ללא ספק סדרה מעולה. אני שמחה שצפיתי בה. אני נהנתי ממה שראיתי ואני באמת באמת כל כך ממליצה על הסדרה הזו - וחושבת שבאמת כל אחד צריך לראות אותה.


חפשו "קול הטלוויזיה" בפייסבוק או הכנסו לקישור הבא. ותוכלו לדון בכל הנוגע לתכני צפייה. לקרוא עוד חוות דעת. ולהתעדכן.

https://www.facebook.com/groups/3293414747568852